מקור שיר השירים רבה ז׳:ט׳:א׳
9 אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מִתְעַלֶּה בְּכָל הָאֻמָּה כֻּלָּה וְלֹא נִתְעַלֵּיתִי אֶלָּא בָּכֶם. אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, בְּסַנְסַנַּיָּה הֲדָא תְּמָרְתָא כִּדְלָא עָבְדָה כְּלוּם לָא פְּחִיתָא דְּהִיא עָבְדָה מִן תְּלַת אִילָנִין אַלְבְּנִין, אָבוּן בַּר חִסְדֵּי אָמַר בְּאַתְרִין צָוְוחִין לְאַלְבְּנַיָּה סַנְסִנַּיָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דניאל ג, כא: בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּגוּלֵּיהוֹן, וְרַבִּי הוּנָא אָמַר, בְּמוֹקְסֵיהוֹן. אָמַר רַבִּי אַבְדִּימֵי דְמִן חֵיפָה, שלשה ששה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, צָף הַכִּבְשָׁן, וְנִפְרַץ הַכִּבְשָׁן, וְנִשְׂרְפוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְנַעֲשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר אִימוֹס שֵׂירוּף, וְהִפִּילָה הָרוּחַ אֶת הַצֶּלֶם, וְהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל הַמֵּתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. צָף הַכִּבְשָׁן מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא קְרָא דניאל ג, כד כה: אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עֲנֵה וְאָמַר וגו' הָא אֲנָה חָזֵה גֻבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא וגו' וְרֵוֵהּ דִי רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו, אָמַר לוֹ אִי רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה בַּר אִית לֵיהּ, חֲזוֹר וְיָתֵיב מִילָךְ, חֲזַר וְיָתֵיב מִילוֹי, דניאל ג, כח: עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שְׁלַח בְּרֵיהּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן פֵּרֵיטִין מִשֶּׁלּוֹ הָיוּ. נִפְרַץ הַכִּבְשָׁן מִנַּיִן, דִּכְתִיב דניאל ג, כו: בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא עָנֵה וְאָמַר שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה, פְּרֻקּוּ וֶאֱתוֹ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא פֻּקוּ וֶאֱתוֹ, מִכָּאן שֶׁנִּפְרַץ הַכִּבְשָׁן. נִשְׂרְפוּ אַרְבָּעָה מַלְכֻיּוֹת מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק דִּכְתִיב דניאל ג, ב: שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא, אֲדַרְגָּזְרַיָּא אִיפַּרְכַיָּא, גְּדָבְרַיָּא אִיסְטְרַטְטַיָּא, דְּתָבְרַיָּא אִיסְכְּלוֹסְקוֹקֵי, הוּא קוֹרֵא לָהֶם דְּתָבְרַיָּא, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים אֶת הַדְּבָרִים, תִּפְתָּיֵא, מֵימְרַם, וְלָמָּה הוּא קוֹרְאָן כֵּן תִּפְתָּיֵא, שֶׁמְפַתִּין יֵצֶר הָרָע עַל זְנוּת, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דֻּכָּסִין וְאַנְדִּיקִין וְהַהֶגְמוֹנִין, תַּלְמוּד לוֹמַר דניאל ג, ב: וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּירִידָתָן, בַּעֲלִיָּתָן מִנַּיִן, דִּכְתִיב דניאל ג, כז: וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא, רַבִּי אַחָא וְרַבָּנָן, רַבִּי אַחָא אָמַר אֵלּוּ הָאַרְכּוּנוֹת שֶׁהֵן נֶחְשָׁדִין וּפוֹנִין דִּין לְכָל צַד, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁמְהַדְּרִין פָּנִים וּפוֹנִים דִּין. סִגְנַיָּא סְכוֹלוֹסְטִיקִי, וּפַחֲוָתָא קָתָאלִיקֵי, וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא קְשִׁישֵׁי וְאִיטְרוֹלוֹגִיסֵי, דניאל ג, כז: חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ. וְנַעֲשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר אִימוֹס שֵׂירוּף מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא דְּהוּא אָמְרָהּ בְּפוּמֵיהּ דניאל ג, לב: אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִלָּאָה שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה, עִמִּי עֲבַד בְּגוּפִי עֲבַד. הִפִּילָה הָרוּחַ אֶת הַצֶּלֶם מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא קְרָא ישעיה מו, א: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ. הֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל אֶת הַמֵּתִים מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הֲדָא קְרָא יחזקאל לז, ט: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהִפִּילָה אֶת הַצֶּלֶם, הָרוּחַ הַהוּא הֶחֱיָה הַמֵּתִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹתוֹ הַיּוֹם שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה. וְרַבָּנָן אוֹמְרִים כַּמָּה הֲוָה נְבוּכַדְנֶצַּר מְפַתֵּהוּ לְדָנִיֵּאל וְאוֹמֵר לוֹ לֵית אַתְּ סָגֵיד לְצַלְמָא דְּרִידָא לֵיהּ וְאִית לֵיהּ מַמָּשָׁא, אֲמַר לֵיהּ תָּא חֲמֵי מַהוּ עָבֵיד וְאַתְּ מִן גַּרְמָךְ אַתְּ סָגֵיד לֵיהּ, מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע נָטַל צִיצוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, וְכִנֵּס כָּל זְנֵי זְמָרָא וַהֲווֹ מְקַלְּסִין קֳדָמוֹהִי וְהוּא אוֹמֵר אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, כֵּיוָן דַּחֲמָא דָּנִיֵּאל כֵּן אָמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ יָהֵיב לִי רְשׁוּתָא לְמִסַּק וְלִמְנַשַּׁק הָדֵין צַלְמָא דִידָךְ עַל פּוּמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה עַל פּוּמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ דְּהוּא טְעֵים מִשְׁתָּעֵי, מִיָּד נָתַן לֵיהּ רְשׁוּת וּסְלִק מִיסְלַק, אִישְׁתְּבַע לְצִיצָא וַאֲמַר לֵיהּ בָּשָׂר וָדָם אֲנִי וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל בְּךָ שֵׁם שָׁמַיִם וְגוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרַי, בָּא לְנַשְּׁקוֹ וְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, מִן דִּנְחַת מִתְכַּנְּשִׁין כָּל זְנֵי זְמָרָא וַהֲווֹ מְקַלְּסִין קֳדָמוֹהִי וְלָא הֲוָה עָבֵיד כְּלוּם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִפִּיל הָרוּחַ אֶת הַצֶּלֶם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, הֲווֹ נָסְבִין יַת טַעֲוַתְהוֹן וּמְתַבְּרִין יַתְהוֹן וְעָבְדִין יַתְהוֹן זוֹגִין פַּעֲמוֹנִין, וְתָלָן יַתְהוֹן בְּכַלְבֵּיהוֹן וּבַחֲמוֹרֵיהוֹן, וַהֲווֹ מְקַרְקְשִׁין בְּהוֹן וְאָמְרוּן אֲתוֹן חֲמוֹן לְמָה הֲוֵינַן סָגְדִין, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה. וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, זֶה פֶּרֶץ וְזֶרַח, מַה פֶּרֶץ וְזֶרַח נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם שְׂרֵפָה וְלֹא נִשְׂרְפוּ, אַף אֵלּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם שְׂרֵפָה וְלֹא נִשְׂרְפוּ. וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מֵאַחַר שֶׁכָּתַב בָּהֶן דניאל ג, כז: וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן, וְאַתְּ אָמַר: וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וּלְמָה הָיָה דּוֹמֶה רֵיחָן לְרֵיחַ שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים.
פירוש חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה ז׳:ט׳:א׳
9 א מן תלת אנבונין כו'. כ"ה בבמ"ר רפ"ג וכצ"ל:
10 ב אימוס שירוף. עמ"כ. ובמוסף ערוך גרס אמקסירוס ופירושו בל' גריקו"ש חצי שרוף ובשוח"ט מזמור כ"ב הגי' אמבירוס וט"ס הוא:
11 ג פריטין. במדרש שמואל הגי' אפירטיס והוא בלשון לוטיינ"ו אפריטא עבד השופטים:
12 ד עילאה סקו ואתו אין כתיב כאן כו' כצ"ל:
13 ה שהם שוברים את הדברים. עמ"כ וי"ל כמו סוברים פי' מבינים הדברים דאסכלוסטיקא פירושו הלומדים חכמה בבתי הספר וכ"כ במ"ע ערך אסכולי' ולכן הם מבינים דבר:
14 ו מימרם כו'. שמכתן יצה"ר על זנות. אפשר הוא כמו מיומס שהם לצים שבבתי טרטיאות שמתלבשים בפרצופת כמ"ש בערוך והם היו מדברים דברי ליצנות בטיאטורוס המפתים לזנות בימי נ"נ:
15 ז נחשדין. עמ"כ ואפשר גרסי' נשחדין ומפני שבמלת אמשדרפניא אותיות חשד כסדרן כתבו המעתיקים נחשדין:
16 ח והדברי מלכא קשישא איסטרלוגוסי. לומר שהדברי מלכא אינו מיו אומה בפ"ע שא"כ לא נשרפו רק ג'. אלא הן הזקנים וחוזי כוכבים שהיו לפני המלך ועמ"כ לעיל ד"ה ונשרפו ד' מלכיות והדברי כמו הוברי שמים ישעיה מ"ז או הוא מענין תחבולות עי' מ"ע ערך דבר ו'. ולכן כשתמה נ"נ וקם בהתבהלה כשראה מהלכין גו נורא כתיב עני ואמר להדברוהי ולא לשרים אחרים כי הן חוזי הכוכבים וחכמי תחבולות וידעו סבת הצלתם:
17 ט קדמי להחויא עמי עבד בגופו כצ"ל כו':
18 י מארבע הרוחות בואי הרוח ואיזה רוח כפי' המ"כ דמן ה' דהרוח דרש א"ר פנחס כצ"ל:
19 יא שבת ויום הכפורים היה. זה שהיה יוה"כ יש לאסמוכיה לפי מ"ש כאן לעיל שמ"ש ביחזקאל ל"ו עוד זאת אדרש לבית ישראל נאמר באותו יום על חנניה מישאל ועזריה ומה שאח"ז כתוב שם נבואה דתחיית המתים כמ"ש כאן דבאותו היום היה ונאמר שם בתחלת הפרשה כה אמר ה' אלהים ביום טהרו אתכם מכל עונותיכם. דמדריש ביום ההוא יום טהרה וכפרת עונות היה והיינו יום הכפורים שנאמר בו לפני ה' תטהרו. והא דבשבת היה אולי י"ל ממ"ש גבריא אלך כפיתו בסרבליהון פטישהון וכרבלתהון ולבושיהון ואמרו בסנהדרין צ"ב על זה שלא ישנה אדם עצמו מן הרבנות ע"ש בפירש"י וכאן דס"ל בשבת היה והיו לבושין בגדי שבת ואע"ג דביוה"כ בלא שבת נמי אמרו בשבת קט"ז כבדהו בכסות נקיה. אפשר נקיה לחודיה אמרו וכמ"ש בפדר"א נקיים כמלאכי השרת ולא בגדי שבת ממש:
20 יב לצלמא דדורא א"ל. דניאל לנ"נ ואית ליה ממשא כצ"ל. ואפשר שצ"ל לצלמא דרוחא ליה ואית ליה ממשא כו':
21 יג נטל ציצו כו'. זוהר תרומה קע"ה ע"ש ובת"ז תס"ז ק':
22 יד לחיה ולבהמה. לחיה זה כלב שהוא מין חיה כדתנן פ"ח דכלאים לרבנן. ולבהמה זה חמורים